סיפור הילדים החדש של דורית אורגד, סופרת לילדים ולנוער מוכרת ואהובה, מזמן לקורא הצעיר מפגש מיוחד עם ילד שונה. הסיפור מתחיל כשהגננת מכינה את הילדים לקראת בואו לגן של רועי, ילד שאינו רואה. הילדים מתקשים להבין מה פירוש 'ילד שלא רואה' ותוהים איך ישחקו איתו. "תשחקו איתו כמו עם חברים אחרים," עונה להם הגננת. בין רועי לבין יובל מתפתחת ידידות. השנים משחקים ביחד. יובל מתאר לרועי את הגן והחצר דרך עיניו ורועי ממשש את החפצים והאביזרים ומשתלב במשחק. כדרך חברים הם גם מבקרים זה אצל זה בשעות הערב. בנר שמיני של חנוכה בא רועי לשחק ולהדליק נרות בביתו של יובל. השניים משחקים בסביבונים בחדרו של יובל, כשלפתע נשרפת הנורה ומשתרר חושך מצרים. יובל פוחד מהחושך ומתחיל לבכות. רועי העיוור עוזר לו להיחלץ מתחת למיטה ומרגיע אותו כשהוא אומר: "מה יש לפחד? החושך לא נושך".
בשפה בהירה, קולחת וטבעית מספרת דורית אורגד על המפגש של רועי, הילד העיוור עם ילדי הגן, ועל הידידות המתפתחת בינו לבין יובל ורומזת בעדינות שכל ילד, גם אם יש לו מגבלה, יכול להעביר מניסיונו לחבריו.
דורית אורגד כתבה עשרות ספרים מעניינים לילדים ולבני נוער. על ספריה זכתה בפרס הדסה וקרן חיפה, בפרס יד ושם בפרס כלת האור ובפרסים נוספים. את הסיפור מלווים איורי צבע יפים של מירי לשם פלאי, שניסתה להעביר באמצעות איוריה גם את דרך קליטת הסביבה המיוחדת של הילד העיוור הנעזר בחוש המישוש, כדי להבין ולהפנים. מירי לשם-פלאי סופרת ומאיירת לילדים, אירה ספרי ילדים רבים וזכתה בפרס נחום גוטמן לאיור.