מהנדס הנפשות, כך מגדיר נאזים חכמת, גדול משוררי טורקיה בעידן המודרני מהי מהותו של המשורר. אם יש משורר שתואר זה יאה לו הרי זה חכמת עצמו. שיריו מבית הכלא והפואמות שלו חודרים לנבכי מעמקיה של הנפש על מלוא מורכבותה ואנושיותה. שירתו חובקת עולם ומלואו. אבל הגיבור המרכזי שלו, שאיתו הוא מזדהה ואת סבלו הוא חי בכל מאודו הן בשירתו הלירית והן בשיריו הפוליטיים-אידיאולוגיים, הוא האדם הפשוט -הפועל, האיכר, הכובסת, הכפרייה, והנשים האהובות המלוות את היוצר בנפתולי חייו. דרכם הוא מתבונן בעולם בחמלה, הומניזם, געגועים ואהבת אדם, כמו גם בהתרסה נגד עוולות ואי צדק. בשירו "צוואה" הוא אף מבקש להיקבר לצד עוסמאן הפועל ועאישה הכפרייה.
ענק כחול-עיניים הוא מבחר מקיף משיריו של נאזים חכמת (1963-1902) שנבחרו ותורגמו מן המקור מעשה אמן בידי עפרה בנג'ו, שהיטיבה להעביר את רוח השירים, את הרטוריקה והריתמוס המיוחדים שבשירתו. נאזים חכמת, ניצב בשורה אחת עם גדולי המשוררים בני המאה העשרים כגרסיה לורקה ופבלו נרודה.
הוא זכה לתהילת עולם לא רק בזכות יצירתו הספרותית, כי אם גם בזכות הדמות המופת שייצג בחייו ובמאבקו הפוליטי חסר הפשרות. וכמה אירוני הדבר, שיצירותיו זכו להיתרגם ללשונות רבות, בעוד שבטורקיה מולדתו, כתביו נאסרו לקריאה ובמעטיים נכלא ונרדף עד הצוואר. רק במפנה המאה העשרים ואחת זכה להיכנס לפנתיאון השירה הלאומי של טורקיה.
עפרה בנג'ו חוקרת ומרצה ב"מרכז משה דיין" ובחוג להיסטוריה של המזר ח התיכון באוניברסיטת תל אביב. ספרי השירה הקודמים בתרגומה: אבו נוואס, שירי אהבה ויין (מערבית, יחד עם שמואל רגולנט) הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון ון ליר, ספרי מופת, 1999. מחמוד דרוויש, כפרחי השקד או רחוק יותר (מערבית, יחד עם שמואל רגולנט) הוצאת ספרי 77, פיתום, 2008. פרסמה ספרי מחקר בנושאי עיראק, הכורדים, מיעוטים במזרח התיכון ויחסי טורקיה-ישראל. ספריה ראו אור בעברית, אנגלית וטורקית.
ענק כחול עיניים - מבחר שירים ופואמות מאת נאזים חכמת בתרגומה של עפרה בנג'ו, הוצאת הקיבוץ המאחד, המפעל לתרגום ספרי מופת, מרכז ההדרכה לספריות בישראל, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה: אוניברסיטת תל אביב, ערכה: לאה שניר.
היה שלום אחי הים
הנה כך באנו וכך נלך
היה שלום אחי הים
לקחנו מעט מחלוקי האבן שלך
ומהמלח הכחל עמוק שלך
מעט מנצחיותך
ומעט מזער מאורך
ומקצת מצערך
למדנו כמה דברים
מגורלו של הים
שאבנו מעט תקווה
ונעשינו מעט יותר בני אדם
הנה כך באנו וכך נלך
היה שלום אחי הים
המלצות לסופשבוע ולחג שנים רבות מחייו היה נאזים חכמת (1902-1963) כלוא מאחורי הסורגים. הוא לא רצח, לא אנס, אפילו לא גנב. כל חטאו היה כתיבת שירה ותמיכה ברעיונות קומוניסטיים ובצדק חברתי. גם בשנים שבהן היה חופשי, נאלץ לשהות בגלות, הרחק מאשתו, מבנו וממולדתו טורקיה, שאת נופיה, אנשיה ושפתה אהב בכל נפשו. במשך שנים כתביו נאסרו לפרסום בארצו וכיום הוא נחשב לגדול משורריה. כעת יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד מבחר משיריו. אף שחייו של חכמת לא היו קלים, בלשון המעטה, השירה שלו אינה שירה אומללה של אסיר מר נפש ואינה שירה תוקפנית שבאה חשבון עם רודפיו ומשתיקיו. ההיפך הוא הנכון, זו שירה מלאת חופש, גם בתכניה וגם בצורתה, שירה מלאה באהבת אדם וטבע, בתקווה ובאמונה. וכך הוא כותב בשירו "הפכו אותנו לאסירים": "הגרוע מכל: כלאו הפנימי של האדם". השהות בכלא ובגלות באה לידי ביטוי בגעגועים ובערגה, לאשתו, לבנו ולמולדתו, והיא גם שגורמת לחכמת להביט בדברים הפשוטים ביותר בעולם ולכתוב עליהם בהשתאות ובהשתוקקות גדולה. פיסת שמיים שבני אדם מבוגרים רואים בה מחזה מובן מאליו היא בעבורו מראה עוצר נשימה. אולי משום כך חכמת לא נזקק לדימויים ולא למטאפורות, לא לחידושים לשוניים ולא להתפלפלויות פסיכולוגיות או אינטלקטואליות. זו שירה פשוטה וישירה שכוחה בעוצמת הרגשות שהיא מביאה לידי ביטוי. חשוב גם לציין את תרגומה המשובח של עפרה בנג'ו, שתרגמה לא מכבר גם את ספרו הנפלא של המשורר מחמוד דרוויש "כפרי השקד או רחוק יותר". התרגומים האלה, מטורקית וערבית, אינם נפוצים בישראל, שהעדיפה במשך שנים רבות להפנות מבטה רק אל המערב. אלי אליהו, עכבר העיר, 17.9.2009 |