קובץ זה, הקרוי על שם אחד מספרי השירה של פאול צלאן בשפה הגרמנית, כולל מבחר מכל ספרי השירה שלו, יחד עם קטעי פרוזה, בתרגומו של שמעון זנדבנק. צלאן, המשורר היהודי-גרמני שמעולם לא חי בגרמניה, העניק לשירה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה את אחד מקולותיה היותר מיוחדים, ומקובל לראות בו את המשורר הגרמני החשוב של המחצית השנייה של המאה העשרים. כמי שבמלחמת העולם נשלחו הוריו למחנה השמדה, והוא עצמו גויס לעבודת כפייה, עומדת פרשת חייו של צלאן בסימן היתמות, העקירה והטלטולים, וסופו שהתאבד בטביעה בנהר הסינה. קרוע בין רגש ההזדהות עם "העם היהודי שנהרג" לבין דבקותו בשפה הגרמנית, שקמה ועלתה "מתוך אלף האפילות של הדיבור הממית" כשהיא "מועשרת" - הוא כותב שירה שבה נעשית השלילה לכוח חיובי כביכול, שירה המבקשת אחר הגאולה, הזוהר, היופי, החיים - שבמוות. שירתו מבקשת לבטל את הלשון, החוצצת מפני מגע של ממש, ולהגיע אל השתיקה.
השורות הכי יפות בעברית
פְּתוֹתֵי טִיט פֻּטַּמְתִּי, בְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל,
שָׂפָה, אָשְׁיַת אֹפֶל,
קוּמִי
אוֹרִי.
פאול צלאן (1920-1970), המשורר היהודי-גרמני, מגדולי השירה במאה העשרים,שהתאבד בגיל 50 בטביעה בנהר הסיינה, נימנה עם אותו גזע משוררים נדיר, שגם אם לא כתבו בעברית, נכון להחשיב אותם גם כמשוררים עבריים. כזהו למשל גם היינריך היינה. כזאת היא אלזה לסקר-שילר, שאין עברייה ממנה , כפי שנהג תמיד לומר עליה אורי צבי גרינברג. במקרה של פאול צלאן יש הצדקה נוספת לתואר העברי שלו, משום שהכניס לשיריו הגרמניים כמה מילים בעברית ממש, כגון בשיר הזה , "את היי כאת, תמיד" , בתרגומו הנפלא של שמעון זנבנק (מתוך "סורג-שפה" הספריה החדשה לשירה), שבו המילים העבריות האלוהיות של ישעיהו ,"קומי אורי", מופיעות בשיר הגרמני בעברית, ומדברות ככל הנראה על הגלות בתוך שפה אחרת בגלל המגדל (מגדל בבל) והצימאון לעברית , שתאיר את האופל הפנימי. כי השפה היא התודעה .
מנחם בן, מעריב, נוב' 2010
דף המידע של איתמר המוקדש לפאול צלאן