הרומן טייס קרב מתעד את המשימה חסרת הסיכוי שאליה נשלח הסופר-הטייס במערכה להגנת צרפת בקיץ 1940. פרקי הספר הם כרוניקה של צבא ומדינה בהתמוטטות, של חיי היומיום בארץ שסדריה השתבשו כליל, ולצד זאת - זכרונות ילדות וחשבון נפש אישי וכללי.
עם פרסומו, הכתיר ה"ניו יורק טיימס" את הספר כ"תשובת העולם החופשי ל'מַיין קַמְפְּף' של היטלר". הספר ראה אור בפברואר 1942, ותורגם לראשונה לעברית ב-1953, בידי חיים גליקשטיין (בתוך הספר "ארצו של אדם", ספרית פועלים); אלא שתרגום זה היה חלקי (הושמטו ממנו שני פרקים שלמים, ועוד טקסטים) וכן נפלו בו אי דיוקים רבים, בין השאר משום שהספר תורגם מאנגלית ולא מצרפתית.
מכתב לבן ערובה רואה כעת אור לראשונה בעברית. זהו מעין מכתב פתוח המופנה אל לאון וֵרת, חברו היהודי של המחבר, ודרכו אל ארבעים מיליון הצרפתים שהיו לבני ערובה תחת עול הכיבוש הגרמני. זמן קצר לאחר פרסום ספרון זה, בחר סנט-אקזופרי להקדיש את ספרו האחרון, הנסיך הקטן (1943) לוֵרְת - "החבר הכי טוב שיש לי בעולם, שיושב בצרפת והוא רעב ללחם וקר לו".
בפתח התרגום - רשימה שפרסמה דליה רביקוביץ על טייס קרב בשנות ה-60', זמן קצר אחרי שחיברה את שירה "לזכרו של אנטואן דה סנט-אקזופרי". בסוף התרגום העברי מובאת אחרית דבר מאת המתרגם, המאירה את שתי יצירותיו של סנט-אקזופרי על רק מכלול יצירתו ותקופתו.
המתרגם, גדעון טיקוצקי, הוא חוקר ספרות ועורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים. בעבר פרסם ספר שזכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים לשנת תשנ"ה מטעם המועצה לתרבות ולאמנות: הנסיך הקטן: שבעה פרקי מסע. (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998).
***
נסיך, פליט, טייס, כומר
יופיה של היצירה "טייס קרב" נובע מיכולתו של המספר למצוא, בלב הסיטואציה האבסורדית כל כך שלתוכה נקלע, את הפשר הקיומי ואת הטעם המוסרי למעשיו.
אמוץ גלעדי, הארץ, משבח גם את התרגום והעריכה
מי היה לאון ורת,
הסופר היהודי שלגורלו כה חשש מחבר "הנסיך הקטן"
כוויה נישאת ברוח
משה סקאל על הספר