בספרה ביקור בית מביאה אגי משעול את מסע שירתה לתחנה חדשה. מצד אחד, מכילים שירי הקובץ את כל החיבורים והקישורים, שקוראי שירתה הרבים של משעול למדו לאהוב בקבציה הקודמים: חיבור יחיד במינו בין הומור לרצינות; גישור נועז בין עולמנו החברתי היומיומי ההומה, המוכר, הקשה והאכזר לעתים, למה שמובדל ממנו, מרחף מעליו, או מסתתר מפניו בעומק האפלולי של העצמי; תיווך בין טבע ובעלי חיים לתרבות ולמוסר; מיזוג של פיכחון נקי מכל ערפלים מיסטיים, מבעית לעתים בבהירותו, מבודח במקרים אחרים, לבין חלימה שאינה מתפוגגת. מצד שני, השירים נמצאים כבר במקום מרוחק, שבו עדיין לא ביקרו מרבית קודמיהם.
המשוררת עורכת "ביקור בית" - לא רק בבית ילדותה, בית הוריה ניצולי השואה בגדרה של שנות ה-50, תוך חישוף נטול פשרות של סודותיו, ולא רק בתבנית נוף מולדתה (הפרק הראשון של הספר מתכתב עם ספרה יומן מטע (1987) שמלבד העיסוק בחקלאות ובטבע, שיקף דרך הפריזמה הזאת גם מציאות חברתית ופוליטית), אלא גם ובעיקר בבית המטאפורי, ביתו של אדם, שהוא הפנימיות הנסתרת והגלויה שלו. כך נעשה ביקור הבית שלה הזדמנות לחשבון נוקב עם העצמי ועם הזולת ולחישוף מקורות עצב, בדידות, פחד, שלא נחשפו במלואם עד כה. עם זאת, כדין המטאפורה ה"רפואית" המונחת ביסוד הכותרת של הספר, השירים מצביעים גם על תהליך הכתיבה כעל רצף של החלמה, של איחוי חתכים ומילוי חסכים.
ביקור בית הוא קובץ שירים בוגר ובשל של משוררת מרכזית בשירה הישראלית של זמננו.
ספריה:
נני ושנינו, עקד, 1971
גלופ, הקיבוץ המאוחד, 1980
יומן מטע, כתר, 1987
יונת פקסימיליה, הקיבוץ המאוחד, 1995
ראה שם, הליקון והקיבוץ המאוחד, 1999
מחברת החלומות, אבן חושן, 2000
נרות נץ החלב, אבן חושן, 2001
מומנט, הקיבוץ המאוחד, 2003 חי צומח, מוסד ביאליק, 2011
ערה , הקיבוץ המאוחד, 2013