"פרחי הרע" יצירת הענקים של שארל בודלר (1867-1821), היא ללא ספק מהנישאות שבפסגות השירה העולמית. בדברי ימיה של השירה הצרפתית אין יצירה שהשפעתה היתה כה מכריעה וגורפת, מאז שפורסמה ב-1837 ועד עצם ימים אלה. שארל בודלר הוא מחוללה של המודרנה בשירה, ושירתו, כדברי ט.ס. אליוט: "היא בוודאי המופת הגדול ביותר של שירה מודרנית בשפה כלשהי".
הופעת "פרחי הרע" עוררה שערוריה ציבורית, שלא שככה אף לאחר שבית המשפט בפריז הרשיע את בודלר בעוון "פגיעה במוסר הציבורי והסתה לפריצות", ואסר על פרסומם של אחדים משירי הספר. אירוטיקה סאדו - מזוכיסטית, העיר הגדולה על כל חזיונותיה: הזונות, הקבצנים, ההמון המתגודד, הרחובות הסואנים, "גני העדן המלאכותיים" של היין, החשיש והאופיום, כל אלה עומדים במרכז "פרחי הרע", אך שירה זו של הכרך המודרני היא גם שירה מיוסרת. בכל התמונות האורבניות על תועפות הפריצות והזוועה שבהן, משתקפת נפשו המעונה של המשורר.
מבחר זה, נועד למלא חלל גדול, שהותיר העדרה הכמעט מוחלט של יצירת אבי השירה המודרנית, מעל מדפי השירה העברית. התרגומים נאמנים למבנה הצורני המחמיר, למשקל ולחרוז המוקפדים, המאפיינים את שירת בודלר. "מצב בודלר" מסה מאת פול ואלרי, מצורפת כנספח לספר.
דורי מנור, יליד תל אביב (1971), הוא משורר ומתרגם שירה ונמנה עם עורכי כתב העת הספרותי "אב". עסק בעריכת יצירות רדיופוניות ומישדרים בענייני ספרות ותרבות. מתגורר בפריז.
החוזר
אֲדֹם-עֵינַיִם, כְּמַלְאָךְ,
אָשׁוּב אֶל הַקִּיטוֹן שֶׁלָּךְ,
עִם צִלְלֵי-הַלֵּיִל אֶפְלֹשׁ -
אֵלַיִךְ, שְׁחֻמָּתִי, אֶגְלֹשׁ.
אֶתֵּן לָךְ נְשִׁיקוֹת צִנָּה
קָרוֹת כְּבֹהַק-לְבָנָה,
וְלִטּוּפֵי נָחָשׁ, אֲשֶׁר
סָבִיב לְקֶבֶר מִשְׁתַּרְשֵׁר. עִם בּוֹא הַבֹּקֶר הֶעָפֹר*
שׁוּב לֹא אֶהְיֶה שָׁם: רַק הַכְּפוֹר
יִשְׂרֹר עַד שֶׁהַיּוֹם יֻכְרַע.
לַאֲחֵרִים הַחֲזָקָה
עַל יֵשׁוּתֵךְ בְּיָד רַכָּה -
אֲנִי רוֹצֶה לִמְלֹךְ-נוֹרָא!
* הֶעָפֹר - שצבעו כצבע העפר.