יעקב גלאטשטיין (1971-1896) הוא מגדולי המשוררים המודרניסטים היהודים, ורבים מחשיבים אותו כגדול משוררי יידיש בדורו. ההתוודעות לחטיבה נרחבת של שירתו בתרגום עברי (ב'סימן קריאה' 8, 1978) עוררה השתאות בקרב דור של משוררים עבריים צעירים מול שירה זו, שהקדימה בהרבה מהלָכים דומים בשירה העברית של שנות החמישים (זך, עמיחי), ולא תאמה את הדימוי של שירה ביידיש.
גלאטשטיין היה אחד המייסדים אל הזרם האינטרוספקטיביסטי בשירת יידיש האמריקנית, ה'אינזיכיזם' (אִין זִיךְ = בתוך עצמי). כאחיהם באירופה, משוררי המהפכה והאקספרסיוניזם, פתחו האינזיכיסטים את שערי השירה בפני כל הנושאים שבעולם – פוליטיים, יומיומיים, אורבאניים, טכנולוגיים וכו'. הטון שלהם העדיף את האיפוק האירוני על פני הפאתוס, ואת השֶׁקף האישי, הפרטי.
גלאטשטיין הושפע מן השירה המודרניסטית האנגלו-אמריקנית. בספריו הראשונים הִרבה להעמיד סיטואציות פנטסטיות ופיתח תחביר של שיחה. הסגנון האישי של הכתיבה, האירוניה והקלידוסקופיוּת, והשימוש בסגולותיה המטאפוריות של לשון הדיבור, ומעל לכל – חובת הכתיבה על כל מה שמעסיק אישית את המשורר, יהיה הנושא אשר יהיה – מעניקים לנו שירה שהיא עדיין רעננה ומטלטלת – שירה שאין רבות שישתוו לה בשירה העברית.
המבחר המקיף שבספר זה, בתרגומו של בנימין הרשב, כולל כמחצית משירתו של גלאטשטיין, על כל תקופותיה.
ליד שער היער / יעקב גלאטשיין
השומר של שער היער
שומר על עשר גדול.
הוא איננו מזין. הוא ישן.
שיתגנב פנימה מי שיכול.
הדרך עוטה אפלה. לפניך
הכל פתוח. מסיג-הגבול לא נענש.
אתה צועד בדממה לבדך.
העקר הוא, כמה פחד תוכל לשאת.
כמה דאגות תוכל לוסת.
או, תזדקק לאמץ. הלילה היערי שני וחד.
כל מה שלקחת לדרך יהיה מעט.
המזון יאזל, הנאד ייבש,
בגדך יתפורר, גבך יותש.
אל תכון לקרב, אל תושיט יד להגנה.
רק תגן על המח מפני אימה אחרונה.
יעקב גלאטשיין (1896-1971) הוא משורר יידי