ביוולף היא השירה האפית המוקדמת ביותר בתרבות המערב לאחר העידן הקלאסי. הפרץ הגדול של האפוסים מימי הביניים המאוחרים, דוגמת שירת רולן, שירת הניבלונגים, שירת הנסיך איגור, אל-סיד וכן חלקה הניכר של הסאגה הארתוריאנית, ראה אור בשלהי המאה השתים-עשרה ובמהלך המאה השלוש-עשרה, כחלק מובנה במכלול הספרותי רב הסגולה וההיקף שקדם ליצירות מופת אלה. מכאן שמחבריהם של שירת רולן או אל-סיד הסבו לשולחן ערוך כלים אסתטיים. לא כך ביוולף. היצירה נכתבה קרוב לוודאי בראשית המאה השמינית, קרי: חמש מאות שנים קודם ליצירות הנזכרות לעיל. הנה כי כן היה על מחברה העלום של ביוולף לברוא יש מאין. הוא עשה זאת, והמלאכה צלחה בידו.