מעשי ההצלה במלחמת העולם השנייה הקיפו מספר קטן של אנשים. הרוב המכריע של אנשים בחברה אינו ממהר להיחלץ לעזרה לזולת החלש גם בעתות רגיעה ושלום, לא כל שכן במצבי מלחמה וכיבוש הכופים סכנות קיומיות. במרכז הספר עומד חקר מעשי ההצלה של חסידי אומות עולם כמעשה טוב. הטענה היסודית בספר זה היא, שגם אם המניע האלטרואיסטי למעשה ההצלה הוא תנאי הכרחי, אין לראות בו תנאי מספיק להסבר שלם של התופעה המורכבת הזו, לא כל שכן להכרעה לנקוט את המעשה ולהתמסר לו. הספר דן בשתי ארצות, הולנד ופולין, ונשען על מאות עדויות ועל מקורות היסטוריים נוספים. מושגי התשתית לדיון וניתוח הם לגיטימיות וסולידריות. באמצעותם נבחנים מרכיבי הזהות החברתית והקולקטיבית בפולין ובהולנד במלחמת העולם השנייה, כמדינות כבושות וכחברות המתמודדות עם מצבי מחסור, מצוקה ודיכוי. תוך כדי כך מתבררות הסיטואציות החברתיות שבתוכן צמח המעשה הטוב. בנסיון להבין התנהגויות של פרטים ושל חברה הנתונים תחת כיבוש וטרור ואת יחסם כלפי האחר החלש, שולבו מתודות מתחומי המחקר ההיסטורי והסוציולוגי, ומושגים מתחום האתיקה. כל זאת לצד תיאור הסיפורים הדרמטיים של מעשי ההצלה בשתי הארצות. דומה שהקריאה בספר מאפשרת נגיעה בסוד הבחירה במעשה הטוב. נעימה ברזל היא פרופסור להיסטוריה במכללת אורנים ובחוג ללימודי ארץ - ישראל באוניברסיטת חיפה וראש החטיבה ללימודים מתקדמים באורנים. עוסקת בחקר תקופת השואה והשפעתה על החברה והתרבות בישראל. ספרה הקודם, עד כלות ומנגד; המפגש בין מנהיגי מרד הגטאות לחברה הישראלית, יצא בהוצאת הספריה הציונית.