ספר זה, של עדת ראייה למלחמת העולם השנייה באירופה, מביא את סיפוריהם של חמישה-עשר ילדים, ניצולי האכזרית במלחמות שידע האדם. ילדים של נאצים ושל יהודים, של אנגלים ושל צ'כים, של לוחמי מחתרת ושל משתפי פעולה- המאפשרים לנו לקחת חלק בנסיונם, במאבק המתמיד להישרדות, בעולם שבו הורים לא יכלו למלא את תפקידם המסורתי כמגינים ומפרנסים.
הילדים, כולם בגיל חמש עד עשר, אשר למדו להתייחס לעולם המבוגרים בחשד מתמיד, מתגלים כבעלי משאבים ועוצמה שגם המבוגרים לא שיערו קיומם.
סיפורים אמיתיים אלה אינם רק דיווחים היסטוריים; הם עדות לכושר ההתאוששות- אך גם לאכזריות - של המין האנושי, ובפרט לכוחם ולפקחותם של ילדים. הילדים מאוסטריה, בלגיה, צ'כוסלובקיה, דנמרק, אנגליה, הולנד, הונגריה, איטליה, פולין, רומניה, ברה"מ ושווייץ.
"סיפור מושך ונוגע ללב, שיש בו הרבה מה לומר לנו על ילדים". (רוברט קולס)
קטי דויד נולדה באמסטרדם בשנת 1935. משפחתה היהודית, שמוצאה בהונגריה, ברחה לבודפשט בשנות המלחמה. אביה גורש ואמה נחקרה על ידי הגסטפו. קטי דויד, סופרת ועיתונאית, כתבה חמישה ספרים. במשך שנתיים וחצי ראיינה למעלה מ-100 איש מ-23 ארצות, כהכנה לספר זה.