"גלגול מחילות' הוא טקסט שהולך בגדולות ואינו מתנצל על כך: המסע האינטנסיבי שאודי אלוני עורך בדפים אלה מסמן מהלך תיאולוגי חדש. המהלך הזה אינו עוקף את הרגע ההיסטורי שבתוכו הוא נוצר ואליו הוא ממוען, אלא מקיף אותו ועולה ממעמקיו.
אלוני מסתחרר בווירטואוזיות עוצרת נשימה בין סוגות ספרותיות ומקורות תרבותיים בניסיונו להעמיד במלוא הדחיפות את השאלה האם וכיצד ניתן להאמין – במקום הזה, בזמן הזה.
מדרשים מקראיים, נובלה עוכרת-שלווה, מסות הגותיות, דיאלוגים קדחתניים עם תיאוריות בנות זמננו ועם פילוסופים מן השורה הראשונה – כל אלה משמשים בידי אלוני אמצעים לבריאתו של גוף אמונה. אלוני מתיך חשיבה רדיקאלית במשא-ומתן מתוח עם הציונות, דוחה מלמולים חיוורים על "פשרה הכרחית" לטובת חלומות גדולים. הרוח המהלכת בספר זה מנשבת בין החורבות וקוראת בחרכים ובסדקים פתח לגאולה.