הרצון לשחרר את התרבות האנושית מאינטלקטואליזם צר וחומרני מאחד למעשה את מרבית האמנים המודרניים, כל אחד בדרכו. פול קליי ביטא את זה ככה: "תשומת-הלב של האמן מופנית אל כוחות החיים המעצבים את החומר, ולא כל כך אל הצורות המוגמרות… ככל שהאמן מביט עמוק יותר אל הצורות המוגמרות שבטבע, מתחזק בו הדימוי היסודי של הבריאה כתהליך 'בראשית', זהו הדימוי היחיד שחשוב… מי לא כמה להיות כאמן בנקודה שממנה נובעת כל תנועה במרחב ובזמן, בין שאנו קוראים לה מוח או לב הבריאה? ברחם הטבע, בקרקע הראשונית של כל יצירה, במקום שבו שמור המפתח הסודי לכל?"