מה מאחורי הכיפה השחורה ומאחורי הכיפה הסרוגה? הספר עוסק במהפכנים המשמעותיים שהתחוללו בחברה החרדית והדתית בישראל. בוחן את תהליך החרדיזאציה במדינה ומצביע על השפעותיה של התפתחות זו על ההוויה החברתית, התרבותית והפוליטית. המגמה היסודית של ההתחרדות היא להשליט במדינה דרך חיים אחת ויחידה, ללא הכרה בזרם ובת-זרם כשלהם, וליצור אווירה ומציאות של דה-לגיטימציה לכל אידיאולוגיה ולכל מעשה שאינם מקובלים על האורתודוקסיה הצרופה. בספר נחשפת מציאות מדהימה, שבה מתונים של אתמול הם קנאים של היום וקנאים קיצוניים של אתמול נראים מתונים לעומתם: דתיים לאומיים ולאומנים (לא כולם) חצו קווים לכיוון החרדי, וחרדים לא-ציונים(לא כולם) חצו קווים לכיוון הלאומי, ולעיתים הלאומני, למעשה, נוצרה חלוקת תפקידים בין זרמים אלה: דתיים ומתחרדים, לאומיים-לאומנים ולוחמים ל"כיבוש" ארץ ישראל השלמה. בעוד שחרדים לא-ציונים שוקדים על השלטת תורת ישראל השלימה. אלה ואלה מניפים את דגל ההלכה בראש התרנית וחלקים מהם שוזרים בתוכם חבלים משיחיים. מולם עומדת החברה החילונית בוהה ואדישה, בחלקה מתבטלת ומתקפלת בפני התובענות החרדית ובחלקה גם מתמסרת לה. לוי יצחק הירושלמי, מבכירי העיתונאים בישראל, נחשב לאחד המומחים לענייני דתיים וחרדיים. שנים רבות הוא מתחקה אחר הנעשה בקרב הציבורים הללו ונתן ביטוי לכך במאות מאמרים ורשימות. כתיבתו של הירושלמי על הדתיים והחרדים מצטיינת לא רק בבקיאותה. אלא גם בכך שחזתה את התהליכים שהתחוללו בתוכם ולימים הטביעו את חותמם על דרכה וצביונה של מדינת ישראל.