"במובן ידוע, איננו מאמינים בשנת 2000". כך כתב הוגה-הדעות הצרפתי הנודע ז'אן בודריאר. תמוה ומטריד אף יותר הוא טיעונו כי המילניום, או האלף השני לספירה, עשוי לא 'להתרחש' כלל.
ניתוחו המזהיר והאכסצנטרי של בודריאר את תקופת שלטון אמצעי התקשורת ההמונית חושף לעינינו תרבות חוזרת בתשובה - לאו דווקא בהוראה העברית - ואוגרת, משכפלת, "מגהצת" ומתאבלת על עברה, כמו גם עולם שממנו נעלמה אפילו אפשרות 'קץ ההיסטוריה'.
אבל מאחורי חזות ביזארית זו של ממשות נטולת ממשות מזהה בודריאר אפשרויות נעלמות ואולי אפילו תפנית אירונית סופנית.
בודריאר והמילניום מתאר גם את מפגשו של אנליטיקן תרבות מקורי זה עם מה שהוא מתאר כ"לא-אירוע" או כ-"אירוע-שלא-התקיים" הגדול ביותר של העידן הפוסט-מודרני, מתוך שהוא מסביר גם את הביקורת שנמתחה על משנתו וחשיבתו של בודריאר. נושאי מפתח, כגון אסונות טבע, הגוף, 'תרבות הקורבן', בעיית הזהות והווירוסים של האינטרנט, נידונים בהקשר להתפתחותה של הגות המילניום של בודריאר, החל בשנות השמונים של המאה שעברה ועד סוף שנת האלפיים.