אוויטה היא דמות שנויה במחלוקת בארצה ארגנטינה ומחוצה לה: נאהבת על ידי מיליונים ושנואה על ידי מיליונים, קדושה או זונה. ברבות השנים הפכה אווה פרון (1952-1919) מדמות היסטורית למיתוס ואף לגיבורת תרבות. ביוגרפיה זו מתארת אל גילגוליה השונים של "אוויטה". היא מסירה את שכבת העיוותים, הסילופים וההגזמות שנארגו הן על ידי חסידיה והן על ידי אויביה, ומציגה אותה כאישה בשר ודם המשחקת, במודעות מפתיעה, תפקידים שונים על במת החיים. בסוף היתה אוויטה מנהיגה לא פורמלית רבת עוצמה שידעה לפרוט בווירטואוזיות על מיתרי הנפש של הקהל שלה. ילדה שנולדה ממזרה בעיירה נידחת בערבות הפאמפס, עשתה את דרכה לבדה לבואנוס איירס, היתה לשחקנית בינונית בתיאטרון ובקולנוע, הפכה לקריינית רדיו פופולרית ולאהובת פרון, האיש החזק במשטר. ב- 1945, מאז נפגשו, לחמה לידו לכינון המשטר הפרוניסטי. מושמצת על ידי החברה הגבוהה ומעמדות הביניים והאינטלקטואליים מימין ומשמאל; נערצת על ידי פשוטי העם, הקימה אוויטה מפעלי רווחה רבים, נאבקה למען שוויון זכויות לנשים, פעלה עם איגודי הפועלים, שלטה בעתונות, הקימה מפלגת נשים וכתבה ספר. בהנף אחד עשתה זאת, בחמש-שש שנים. מחלת הסרטן הכריעה אותה והיא בת 33. כעבור חצי דור הפכה "אוויטה" לדמות המרכזית של השמאל, שלחם נגד משטר גנרלים אכזר. על מנת לפגוע בקבוצות הגרילה העירונית העלימו השלטונות את גופתה החנוטה שהתגלגלה בעולם עד שזכתה למנוחת עולם. מהפך דרמטי זה ורבים אחרים עולים מסיפורי חייה של מי שהיתה האישה החזקה בזמנה.
סיפור חיים מרתק שנקרא כמו רומן בדוי. פרק מיוחד בביוגרפיה מוקדש ל"אוויטה והיהודים".