ספר זה מבוסס על עבודת מחקר שנולדה מתוך עניין אישי בסיפורם של חולי אפילפסיה "החיים במחתרת", בשל יחסה של החברה למחלתם. הבדידות הקשה של החולים ורצונם העז להתוודע לעולמם של החולים האחרים, בלי להיחשף, הם שהביאו לפרסום הספר. החברה מתייגת את חולי האפילפסיה תיוג שלילי: הם מתקשים לקבל עבודה, להשיג רשיון נהיגה, לשרת בצבא, ואף נידונים להאבק על דימויים בעיני עצמם. הסתרת המחלה היא דרך ההתמודדות הבולטת ביותר בהתנהגותם של החולים, אפילו בתוך משפחתם שלהם. כך הם לכודים במעגל סגור: אם ייחשפו כלפי החברה הסובבת, אשר רואה במחלת האפילפסיה מום ובחולי האפילפסיה בעלי מום - ייתקלו ביחסה המפלה. אם לא יחשפו את סודם - ייאלצו לחיות בתוך חומת הסודיות המקשה עליהם יותר מן המחלה עצמה. הספר מבקש לעזור לחולים, לבני משפחתם ולציבור, להבין את המחלה ולקבל את החולים כשווים.