ספרות התלמודית נוצרה על ידי גברים, ולמענם, והיא מייצגת בעיקר חברה גברית. הנשים אמנם זוכות בה לכבוד ולהערכה, אך זאת בעיקר הודות לחשיבות שייחסו לתפקידן בבית ובמשפחה, שעה שלא ראו אותן כעצמאיות וכשוות במעמדן לגברים. בספר זה יש ניסיון לבדוק אם קיימות בספרות התלמודית עדויות לכך שהיו גם תפיסות ליברליות לגבי מקום האשה, ואם קיימות בה דוגמאות לנשים עצמאיות ובעלות מעמד. בכל אחד מפרקי הספר נבדק תחום פעילות אחר, ומובאות בו דוגמאות המלמדות כי החברה הגברית לא הייתה חסומה לחלוטין בפני נשים שביקשו להשתלב בה. הפרק הראשון עוסק בספריה הציבורית ובודק את עירוב הנשים בחיים החברתיים; בפרק השני נבדקת הימצאותן של נשים בעולם העסקים; הפרק השלישי מוקדש להופעות של נשים בבתי-דין ולהתייחסות של הדיינים כלפיהן; הפרק האחרון עניינו עולם הידע והחוכמה, ויש בו עדויות על נשים שזכו בו להכרה ולמעמד. שולמית ולר היא מוסמכת למשפט וד"ר לתלמוד, ומרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה. היא כתבה וערכה עשרות ספרי לימוד במדרש, אגדה, משנה ותלמוד, ופרסמה למעלה מעשרים וחמישה מאמרים בכתבי עת ובספרים מדעיים בארץ ובחו"ל. ספרה נשים ונשיות בסיפורי התלמוד ראה אור בסדרה זאת בשנת 1993, וב-1999 הופיע בארצות הברית, בהוצאת Brown Judaic Press, Brown University.