ספר זה הוא המשך לעיונו ולהגותו של המחבר בסוגיות מקראיות שונות מן ההיבט של הריאליה של חיי יום יום ומתוך זיקה בלתי אמצעית לטבע הארץ ולנופיה, אגב התבוננות באורחות החיים של עובדי האדמה - הכורמים, היוגבים והרועים - שעם כל החליפות והתמורות, פרי ההתפתחות והקידמה, עדיין נותר בהם מטעם הראשוניות והקדמוניות המקופלות בגוילי היצירה המקראית - בניבי הלשון, בהיגוי האותיות, במבע רגשי הלב וסערות הנפש, ועל הכול - בריקמה העדינה הקושרת את האדם העם אל מכורתו ערשו למן ימי "בראשית" עד ל"מי בכם מכל עמו - ה' אלוהי עמו - ויעל". בחתירתו ל"פשוטו של מקרא" מנסה המחבר לחשוף רבדי עומק במטמוני המקרא - בסיפור, בנבואה, בשירה, בהגות - על סתומותיהם ונגלותיהם ולהציגם לעיני הקורא והמעיין. מהביקורת על הספר "עיוני מקרא": "כחו של ח.ג בשכל הישר החותר לפשוטו של מקרא ואינו מתעלם מן המחקרים הרבים והנסיונות השונים שהועלו כדי להתמודד עם הסתומות שבתנ"ך, המשמשים למחבר בקעה נאה להתגדר בה, לסתרה ולבנות עליה הסברה פשוטה, והוא רואה ברכה בעמלו -בנוסף להגיון מסתייע ח.ג בחוש לשוני דק היודע לדובב ישנים ולחשוף ניבים עתיקים כדי לגולל מפי בארות המקרא שנסתמו על ידי רועים רהבים במהלך הדורות". (מאזנים 5, כרך מז, תשל"ט). "העיונים של ח.ג מצטרפים לשרשרת הארות לכתובים במקרא שיסודן בהתבוננות בחיי יום יום כפי שבאו לידי ביטוי בתנ"ך. נסיונות אלה, להסיר את הלוט מעל כתובים "סתומים", יפים להרחבת דעתם של המעיינים במקרא. אסופת מאמרים זו עשויה לשמש עזר למורים להבנת ערכים, מסורות ומנהגים מתקופת המקרא". ("מבחר סקירות", משרד החינוך והתרבות, כסלו תשל"ט).