כשהופיע הספר "דרידה היהודי" בשנת 1998 הוא היה הספר הראשון בעברית שהתמודד עם מחשבתו הנועזת ורבת ההשפעה, אף כי שנויה במחלוקת, של הפילוסוף הנודע, ז'אק דרידה. בספר ראשון מסוגו זה בחן גדעון עפרת את מעמדה ומשמעותה של "יהדות" במחשבה של ההוגה הצרפתי-יהודי ממוצא אלג'יראי. בספר זה, מרחיב ד"ר עפרת ומעדכן את ספרו הקודם. בעוד שהתמקד בגרסה הקודמת בעיקרון לשוני, פרשני ותיאולוגי, כאן הוא מרחיב אל מושגי תפילה, אמונה, טלית ושואה של הפילוסוף הצרפתי הדגול, ופורש תפיסה טרגית של יהדות שמתוך תודעת האובדן וה"אפר". גדעון עפרת מבקש להציב ברובד המקור הראשוני והנעלם של מושג האמת הדרידיאני שורש יהודי, אניגמאטי, שנידון ל"הסתר פנים", לדהייה ואף ל"חורבה". לא פחות משזהו ספר על משנתו של ז'אק דרידה, זהו ספר על "ברית מילה" שהיא כתיבת היהדות בעור אנושי; זהו ספר על "עקידת יצחק" כהקרבת-בן ואקט של אמונה הפועלים בתוך השפה; זהו ספר על אלוהות המתגלה מתוך היעדרה; ספר על "יהדות אחרת", יהדות שבסימן הנתק מהמקור, הנתק מהאב, הנתק מאלוהים. ספר על יהדות כשבר ועל שבר טרנסצנדנטלי כיהדות.