בספר זה עוקבת ד"ר אורזולה שוברט אחר העיצובים האמונתיים השונים של הספר היהודי, מימי הרנסאנס ועד הרוקוקו, דהיינו מימי המצאת הדפוס ועד סוף המאה השמונה-עשרה, שבה נתחדשה אמנות הספר ואיורו בכתיבת יד (בעיקר הגדות של פסח). קיומה של אמנות יהודית בעיצובם של ספרים לא היה מקובל על רבים, ואף התעלמו ממנה, מתוך הבנה שגויה של הדיבר "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה". המחברת מצביעה גם על ההשפעות החיצוניות אצל מאיירי הספר העברי, כשם שהיא מרחיבה את מבטה אל אספקטים שונים בתרבות היהודית - מדרשי חז"ל, תולדות עם ישראל ותיאור הסביבה החברתית.