אל-עלמיין הוא סיפור מרתק של אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה, שהיה לנקודת-מפנה היסטורית בתולדותיה של מלחמת העולם השנייה ובחיי היישוב העברי בארץ ישראל. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה היה מצבה של בריטניה קשה בחזיתות רבות, בין השאר גם בזירת הלחימה בצפון אפריקה. בקיץ 1942 החלה המפקדה הבריטית בקהיר לשרוף מסמכים, מחשש פן יצליח הגנרל הגרמני רב-המוניטין ארווין רומל למוטט את הקווים הבריטיים במדבר המערבי, להדוף את הארמייה השמינית ולכבוש בתנופה סוחפת את מצרים ואת תעלת סואץ, השער אל הודו ואל אימפריה הבריטית במזרח הרחוק. ביישוב העברי בארץ ישראל השתררה באותם ימים אווירה של חרדה: אילו כבש "קורפוס אפריקה" הגרמני את מצרים, הייתה הדרך פתוחה בפניו אל חצי-האי סיני ואל ארץ ישראל. באוקטובר 1942 פתח צבא בריטניה, בפיקודו של גנרל ברנרד מונטגומרי, במערכה המכרעת נגד צבאות גרמניה ואיטליה במדבר המערבי והביס אותם באל-עלמיין. הייתה זו מכה מוחצת שרומל לא התאושש ממנה, מפלה שווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, הכתיר אותה בתואר "סוף ההתחלה". תבוסתו של רומל, "שועל המדבר" הגרמני רב התחבולות, הביאה גם הקלה רבה ליישוב בארץ ישראל, משום שהסירה מעליו את סכנת הכיבוש הגרמני. אל-עלמיין הוא תיאור כובש לב של כל אחד מהיבטי מלחמת המדבר, החל במהלכים האסטרטגיים הגדולים של המאבק על השליטה באגן הים התיכון, דרך הקרבות הקשים של שריון בשירון וקרבות "פנים על פנים", וכלה בלחימה האפורה, היומיומית, ובמנת חלקו של החייל הפשוט – מטחי התותחים, החום הקופח, סופות החול והזבובים המציקים.