אסתר ראב (25 באפריל 1894 - 4 בספטמבר 1981), המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ. עובדה זו בולטת בשירתה המושפעת מאוד מהנוף הארץ-ישראלי ולכן היא כונתה "המשוררת הצברית הראשונה". ראב הייתה דמות חריגה בחברה, וכך גם שירתה, השונה מסגנון הזמן. אסתר ראב הקדימה את יונה וולך בשירה אירוטית נועזת, התקשטה בסמלים גבריים, הסתייגה מנשים רכרוכיות והצהירה שלא תינשא לאיש. אבל היא נישאה יותר מפעם אחת, לא הצליחה ללדת ובסוף ימיה סבלה מבדידות ופיתחה תלות כפייתית בסטודנט צעיר שבא לחקור את שירתה. 25 שנים אחרי מותה, מתגלים צדדים חדשים בשירתה. (דליה קרפל, "הארץ").. צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב', פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.