הספר מציג התבוננות מקורית וחדשנית ברומן המונומנטלי של ס. יזהר, 'ימי צקלג', אשר התפרסם שנים ספורות לאחר מלחמת העצמאות. סיפורו של יזהר עוקב אחר קורותיה של קבוצת חיילים במשך שבעה ימי קרבות שהתחוללו על גבעה בודדת בנגב במהלך מלחמה זו, והוא נחשב ליצירת הפרוזה הגדולה ביותר, מבחינת איכותה והיקפה כאחד, שנכתבה במסגרת הפעילות האמנותית-ספרותית של מה שמכונה "דור תש"ח". חוקרים רבים מעמידים את הרומן הזה בשורה אחת עם ספרי המופת של הספרות האירופית במאה העשרים: "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט, "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס, ו"הר הקסמים" של תומס מאן.