אחד הספרים המעניינים שנכתבו על הקולנוע הישראלי, ואחד הבודדים עד הלום, שמתייחס אל הסרטים המקומיים מזווית ראייה אסתטית ולא סוציולוגית/פוליטית.
יגאל בורשטיין, קודם כל יוצר, אבל גם תאורטיקן די מבריק, יוצא למסע כרונולוגי בקולנוע הישראלי דרך הפריזמה של צילום התקריב, "הקלוז-אפ", והתפתחותו במשך השנים, שמסמלת בעיניו של בורשטיין גם את התפתחותו של הקולנוע.
קישורים:"אחד הספרים המעניינים שנכתבו על הקולנוע הישראלי"