חיבור זה מבקש להיות פיתוי, פיתוי לברנר, למי שקורא ומכיר ויודע, גם למי שלא קרא, לא הכיר ולא ידע. הוא מציע קריאה חדשה, קריאה "מהתחלה", ליצירותיו המרכזיות: 'בחורף', 'מסביב לנקודה', 'מא. עד מ.', 'מן המיצר', 'מעבר לגבולין', 'עצבים', 'מכאן ומכאן' ו'שכול וכישלון'. הספר מבקש להמחיש, ביתר שאת משעשו קודמיו, ובאופן שונה, את גדולתו של ברנר כמספר, את המודרניזם שלו, את היותו בן זמננו, אח ליוצרים כקאפקא, בקט וקאמי.