אדם ברוך בספרו זה אומר: "היצירה של שמי הנה אוגר התמורות וה'זכרון' של האמנות הישראלית המודרניסטית'. שמי, כפסל, חי כמי שהחומר עצמו, עוביו, צבעוניותו, הטכסטורות והקושי, יוצרים עבורו מציאות ואפשרויות פיסוליות. בשנת 1986 קיבל את פרס ישראל לאמנות. המשורר אבות ישורון כתב לכבודו "אמרו שאתה חייט. באת והבאת עמך חמרים: ברזלים של אניה זרוקה. קרש צף מן המים. ברזל חלודה שרואים את הקיר // ולא רואים את הפסל. אמרת: תנו לו לדבר! לעומד על הקיר: למה לחומרים לא יהיה להם פה? למה להם להיות פה, ופסל לאחרים? הלא יש להם נשמה משלהם?"