"הספר בוחן את גילומו של השיגעון בסיפורת העברית החדשה, בראי השקפות היסטוריות ומודרניות. האקלים התרבותי המשותף של ראשית המאה העשרים, שממנו ניזונו הסופרים העברים והמטפלים בנפש האדם, מצדיק את ההשוואה רבת הפנים. השוואה זו מבוססת על ארבעים סיפורים שנבחרו בשום שכל ועל ביבליוגרפיה עשירה ורלבנטית" - פרופ' בעז ערפלי, החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל אביב.