מסה על היבט אחד בסיפורת המודרנית. בשנות השמונים הציע יצחק אורפז דגם לגיבור חילוני "רליגיוזי" כדרך להתמודד עם עולם ריק מאלוהים ולפנות מקום לנוכחות ההעדר בהוויה ובספרות החילונית. אורפז התעלם כביכול מדילמות החילוניות הייחודיות לתרבות הישראלית, אבל אלו מרחפות ברקע לספרו ועולות במלוא חריפותן בשיח הישראלי, המנסה לברוא יהדות חילונית שאיננה זהה לדת היהודית ולהתמודד עם המתח הבלתי-פתור בין הנרטיב היהודי לנרטיב הישראלי בחברה הישראלית. עניינה של המסה בעולה הרגל שאין לו מקום קדוש, שצליינותו היא תנועת נפש, צמא מסוים, אי שקט, מרי ... המצוקה הרוחנית הבסיסית של זמננו עשויה להפוך את הדיון לפחות בעקיפין לדיון על עצמנו.