הפואטיקה של הקומפוזיציה הופיע במוסקבה בשנת 1970 ונחשב לאחד מספרי היסוד בפואטיקה המודרנית של הסיפורת. במרכז הספר עומדת תופעת "נקודת התצפית" אחת התכונות המרכזיות של כל האמנויות ה"סמאנטיות", אלה שעניינן בייצוג חלק כלשהו של המציאות והמעמידות מישור של ביטוי לעומת מישור של תוכן. עיקרו דיון שיטתי בנקודת התצפית בספרות, במגמה להעמיד טיפולוגיה של האפשרויות הקומפוזיציוניות הקיימות באמנות הלשון. לצורך זה מבחין הניתוח בחמישה תחומים, או "מישורים" עיקריים, שנקודת התצפית עשויה להתגלות בהם (אידיאולוגיה, פראזיאולוגיה, מרחב, זמן ופסיכולוגיה), ולאחר שכל אחד מהם נבחן ומודגם כשהוא לעצמו, על שלל גילויו, נבדקות גם אפשרויות החפיפה ואי החפיפה של מישורים שונים בגבולות היצירה האחת. לאורך המחקר כולו מובאות מקבילות משני תחומים: צורות שונות של האמנות החזותית והדיבור היום יומי, במגמה להצביע על כלליותם של חוקי הקומפוזיציה הנובעים מאפשרויות השימוש בנקודת התצפית מכאן - ועל טבעיותם מכאן. המחבר, בוריס אוספנסקי (יליד 1937), הוא מראשוני האסכולה הסמיוטית הסובייטית ומראשיה. פרסם מחקרים רבים בתחומים מגוונים של הסמיוטיקה הכללית, הבלשנות, תורת הספרות וחקר האמנות החזותית.