ספרו הרביעי של מריאן רבינוביץ, רופא וסופר, שתחום התמחותו גריאטריה (רפואת הזיקנה). המעקב אחרי התנהגותו של האדם המתבגר דוחק במחבר להתחקות אחר סוגיות מורכבות כמו משמעות הזמן במסכת חייו של האדם, מקומה של היצירתיות בביוגרפיה האנושית, ומקום משכנו של הזמן אצל כל אחד מאיתנו. הוא מנסה להשיב על שאלות אלה ואחרות באמצעות שחזור מפגשים אינטמיים ומרתקים עם אנשים שונים, ושוזר ביניהם פרקים אישיים מחייו שלו. הגבולות בין החולף לנשאר, בין עבר להווה, בין הנשכח לכאורה לזיכרון המתמשך - הולכים ומיטשטשים. האתגר שמציב המחבר לעצמו, להתיך את המסכת שנפרשת לפניו למקשה אחת, הוא גם ניסיון לרדת לחקרה של מהות החיים כחוויה מקיפה וכוללת.