... יש באזורנו מומחים שאינם שוכחים דבר ואינם לומדים דבר. כאילו המזרח התיכון הוא מחסן קירור ענק, שהכל בו קפוא.
כמו שאמר ראש ממשלה לשעבר "הים אותו הים, והערבים הם אותם ערבים". הים משתנה והערבים משתנים.
לא כל הימים הם ממילא אותו ים. ולא כל הערבים הם אותו סטריאוטיפ שרבים שומרים בזיכרונם..."
(מתוך ההקדמה של שמעון פרס)
"...רפיסות הדעת שהתנחלה בלשכת ראש הממשלה מדאיגה מאוד... היא מצביעה על ייאוש, על ריפיון ידיים, על הסתלקות מן החזון הציוני - ובעיקר על חשש מפני המשך העשייה תוך התמודדות עם קשיים...זאב ז'בוטינסקי ידע עוד לפני כשמונים שנה שעם הערבים לא יהיה, כנראה, שלום. לכן הוא דיבר על 'קיר הברזל'...על רקע המצוקה אישית שלי, שהיא קשה מנשוא... נוח היה לי במחיצתו של שמעון פרס. דבריו נשמעו כמעט-הגיוניים על רקע הבילבול האידיאולוגי שעולה מסיעת הליכוד בכנסת.
שמעון פרס, לפחות, מדבר על הסכם שלום...ודוק: גם למישנתו של שמעון פרס אין, לדעתי, כל סיכוי, נוכח הניסיונות שנעשו בעבר להגיע להסכם עם הערבים. אבל מה יש בתוכניתו של אריאל שרון? לא תקווה ולא חזון. סתם רצון לעקור נטוע -ולטעת פירוד..."
( מתוך דבר אל הקורא של חיים משגב)
"...מה שאין כן השיחה שבין חיים משגב ושמעון פרס. היא דומה יותר לצחצוח חרבות. בשאלה נעוצה התשובה והתשובה מערערת על ההשקפה שמבטאת השאלה... אין עניינו של העורך להשתתף בדיון הזה המתנהל אמנם ברוח טובה אך הוא חדור מתח. נידונות כאן שתי השקפות מנוגדות...ולא נותר לי אלא להביא מדברי נתן אלתרמן, המשורר האהוב על שמעון פרס, "על חוד הסכין לנצח לא נזקין". אפשר שביקש לומר גם זאת: מי שכול ימיו נלחם על השקפותיו ובערוב ימיו הוא יכול להביט אחורה בלי זעם וקדימה בתקווה, לעולם לא יהיה ממש זקן..." (מן הדברים שכתב הסופר נתן שחם, עורך הספר, בשער הספר)
ד"ר חיים משגב נולד בתל אביב. מאז 1966 הוא עוסק בעריכת דין, וכיום הוא גם מרצה בפקולטה למשפטים בבר-אילן ובבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה. את המוניטין שלו רכש ד"ר משגב במשפטים הרבים בהם הופיע, מהם נודעים ביותר. כמו כן מוכר ד"ר משגב כמי שמרבה בפרסום מאמרים בשאלות השעה, וכמי שמגיש את תוכנית הטלוויזיה "באש צולבת" ואת תוכנית הרדיו "שחור ולבן" ביחד עם אלוף (מיל') אורן שחור. ד"ר משגב פרסם בהוצאת ספרית פועלים את הספרים שיחות עם יצחק שמיר ושיחות עם אריה עמית.