שלוש מסותיו החשובות ביותר של אבי הפסיכואנליזה - "לסוגית השקפת העולם", "עתידה של אשליה" ו"תרבות בלא נחת" - עוסקות בסוגיות התרבות והדת. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ובצל השנייה המתקרבת סוקר פרויד את התפתחות התרבות ומעלה את השאלה, מדוע רבים כל כך בימינו מאוכזבים מהישגיה. בהקשר זה הוא מפתח לראשונה את תפיסתו בדבר יצרי ההרס והמוות (תנאטוס) המתקיימים בנפש האדם לצדו של הארוס, יצר החיים, ובעצם נגדו. בדיונו על הדת, בה רואה פרויד אשליה מסוכנת וכוזבת, הוא מסביר בלשון הפסיכואנליזה את מקורם של הדימויים הדתיים, תוהה על סיכוייה של החשיבה המדעית לגבור על "מלחמת המאסף" של התורות הדתיות, ומפריך את טיעוניהם של ספיריטואליסטים ומיסטיקנים להישארות הנפש. שלוש מסות שחשיבותן לימינו עוד עולה כמדומה על זו שנודעה להן בתקופה בה נכתבו.