"עליתי מאלכסנדריה שבמצרים בשנת 1935. משפחתי הציונית נהגה לערוך ביקורים בארץ החל משנת 1925. ראיתי את החלוצות והחלוצים העובדים את אדמת עמק יזרעאל ואז גמלה בלבי ההחלטה לעלות לארץ ולהיות חברת קיבוץ. ב-1936 גויסתי להגנה, שירתי בפלוגות השדה, הייתי קרובה לפלמ"ח עם היווסדו. בתום מלחמת השחרור עברתי לשרת בצה"ל. הייתי מעורבת במאורעות קשים ומרגשים. סבלתי אובדן וכאב שאין להם מרפא. ניסיתי להעלות כאן את דמותם של רעים אשר אינם עוד עמנו, אך לא נשכחו מלב, וכן גוונים, צלילים וקולות שנדמו מזמן" (רחל מכבי).