אילאיל, נערת הפרפרים בת ה-16, גרה לחוף ים המלח. פרפר דנאית תפוח סדום היפהפה ביקש את קִרבתה, הוא שובה את לבה, ומאז אילאיל מחכה לו שישוב. הוא מרחף במחשבותיה, באהבתה, בחרדותיה ובתקוותה. היא בוחרת להקדיש לו את עבודת הגמר שלה, אך מהלך חייה משתבש כשהיא מלווה את אִמהּ לבית החולים ופוגשת שם ביער, המשמש כליצן רפואי. תפקידו להקל על ילדים חולים בשעותיהם הקשות, וגם לאילאיל הוא מקל את המפגש עם בית החולים. בין השניים נרקמת אהבה. אילאיל נקלעת להרפתקה בנסותה לעזור ליער במצוקה הקשורה לסוד מעברו. גילוי לב, שיתוף פעולה וקִרבה מחזקים את שניהם. "בשפת הליצנות והפנטזיה שובר הליצן הרפואי מחיצות. משפר לעתים את האווירה הקודרת ושואף להקל על מי שכואב לו, חסר לו אבד לו... הליצן שבסיפור מעדן לאילאיל את המפגש עם בית החולים ובהשראתו היא נרתמת לעזור לגל החולה ומצליחה להתקרב לאמה.