הספר עוסק במעלליהם של שני ילדים - אח ואחות נטולי שם - הנשארים בבית עם הבייביסיטר האפאתית שלהם.
המתח בין הטקסט לבין האיורים של ליאורה גרוסמן, שזהו הספר ה-65 שאיירה, מספר את הסיפור הזה בכמה רבדים. "כמו מובייל, כל פעם שמסתכלים עליו הוא קצת אחר", אומרת עוז. מה שמתרחש בספר, היא אומרת, הוא "מעין הקשבה אקראית לשיחה שמתנהלת בין ילדים. מהרגעים האלה שמרימים סמרטוט מלוכלך ומוצאים מתחתיו יהלום. זו כניסה מקרית לעולם שאין בו דריסת רגל, כמו לשמוע סמול-טוק בין קונדוליזה רייס למובארק". חוץ מזה, אף על פי שההורים חוזרים בסופו של דבר ולחרדות הילדים יש מענה, חשוב היה לה "שלא הכל ייפתר" (רותה קופפר, "הארץ").
קישורים: