ע. הלל
מדוע התעקשתי כל כך ולא הסכמתי ללכת לישון, בעוד שאר הילדים שכבו כבר במיטותיהם, ומדוע לא רציתי אפילו להתפשט וללבוש את הפיג'מה? את זאת לא הצליחה המטפלת להבין גם כששאלו אותי לא הסכמתי לענות ולא נותרה ברירה אלא לקרוא לחווניה הגננת. באה חווניה ואמרה לי: "ובכן, הלל שלי, מה זה שאנחנו לא רוצים ללכת לישון"? "לא יכולים", הסברתי לה. "למה לא יכולים"? שאלה. "הרי את רואה, חווניה, שאני לא יכול להתפשט כשהיד שלי סגורה". "כן, אני רואה. אבל מה קרה לה, ליד, שנסגרה פתאום"? "אני סגרתי אותה", הסברתי בסבלנות. "ולמה סגרת"? "כי תפסתי ענן ולא רוצה שיברח לי"...