לתמר מלאו 12 שנים כשפגשה לראשונה את פיליפּוּס. הייתה זו אהבה ממבט ראשון, אך זו הייתה גם אהבה אסורה. תמר חיה בארץ ישראל לפני כ-1,700 שנה. הרומאים שלטו בארץ, ואחת ממצודות המשמר שלהם גבלה בכפר של תמר. הנער שבו התאהבה היה עבד נבטי, השייך לאמן פסיפס רומאי. האמן נקרא לבנות רצפת פסיפס במצודה, ולקשט בה אולם תפילה של עדה סודית בארץ – עדה של ראשוני הנוצרים.
תמר ידעה שאהבתה לפיליפוס אסורה, וכן אסור היה לה להתמסר לאהבה אחרת שלה. מילדותה נמשכה תמר ליופיין של אבנים קטנות, שאותן אספה בשדות. תמר נהנתה לשחק עם האבנים וליצור מהן צורות. אביה אסר עליה זאת בגלל הדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אך תמר לא עמדה באיסור. היא הטמינה את אוצר האבנים שלה בפינת מסתור, שהפך למקום המפגש הסודי שלה עם פיליפוס.
בנקודה זו כדאי שתדעו על אליקא, נער יהודי המאוהב בתמר. אליקא מנסה להרשים אותה בתיאורי הנעשה במצודה, והוא יהיה זה שיגניב אותה ואת חברתה לאולם התפילה, כדי לחזות בפסיפס. לאחר מכן יעברו על תמר ימים לא קלים. אמה שבהריון חולה ומרותקת למיטתה. כל עבודות הבית מוטלות על שכמה של תמר. דווקא ביום שבו תכרע האם ללדת תמר לא תמצא איש שיוכל לסייע בלידה הקשה. מי בכל זאת תציל את אמה ואת הרך הנולד? ומה יעלה בגורל האוהבים, תמר, פיליפוס ואליקא?
יונה טפר ב-2008 זכתה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרה "אבנים קטנות של אהבה"