עבודות של האמן יעקב לוריא מ-1939 עד 1960.
יעקב לוריא נולד ב-1913 בשבלי שבליטא. כבר בגיל צעיר התגלה כשרונו בציור אך הימים היו ימי ההתעוררות הציונית בליטא ויעקב הצטרף לתנועת הנוער והיה פעיל ב´החלוץ´ ו´החלוץ הצעיר´. בני גילו זוכרים אותו במרכז העניינים, במעגל ה´הורה´ הגועשת ובאסיפות הלא פחות סוערות. ב- 1934 עלה יעקב לא"י, והגיע לגבעת ברנר. כחלוץ חסון וצעיר יצא לעבוד בסדום, בנמל תל אביב, בקידוח בארות ושאר פרנסות הדחק של אותם זמנים. לאחר ששב הביתה עבד זמן מה כנוטר, יצא למספר ´שנות חופש´ בתחילת שנות ה- 04 וחזר לג"ב בה הקים יחד עם רחל את ביתו ונולדו שלושת ילדיו, יעל דבורה וירון. לאחר מלחמת העצמאות גוייס יעקב למזכירות הקיבוץ המאוחד וריכז את המדור לאמנות בועדת התרבות של הקיבוץ המאוחד. בשנת 1954 יצא לפאריז ללמוד ציור, תקופה יותר משלמד ושיפר את יכולותיו, למד ללמד ציור לילדים. כשחזר לגבעת ברנר החל ללמד ציור ואמנות את ילדי בית הספר, צייר והכין תפאורות להצגות והיה הרוח החיה של חיי התרבות בבית הספר ובג"ב. בגיל צעיר יחסית חלה אך התעקש להמשיך ללמד, לביים ולצייר עד כמעט יומו האחרון.
דוד רודנר שספד לו כתב: חן של פשטות, כמיהה ליופי ותודעה תנועתית נתמזגו בו בשלמות. ומעל לכל - איש רעים היה וחבר.