התלמוד והמדרשים מכילים הלכות ומנהגים, משא ומתן ודיונים, אגדות, משלים, מעשיות של בית מדרש ושוק, חידודים והומור - עולם שלם בן עשרות ספרים ואלפי דפים, ביטוי לחיים יהודיים במשך מאות שנים לפני חורבן בית שני ואחריו. וכמובן שהוא כולל בתוכו גם סוגיות רבות בענייני אישות ומין ויחסים שבינו לבינה מבחינת ההלכה והדין, אבל גם דברי ספרות ומדרש ואגדה והלצה. מאות פרשנים פירשו את התלמוד ועל פיו נערכו ספרי כינוס רבים, אולם על נושא אחד הטילו המכנסים מעין חרם: ענייני יצר ומין. אפילו ביאליק ורבניצקי, שכינסו את האגדה התלמודית והמדרשית, גם הם נמנעו מלעסוק בנושא זה.
ספר זה - "אהבה דוחקת את הבשר" - מכנס את הארוטיקה התלמודית, את סיפורי האישות, האהבה והיצר ומבקש להוכיח כי כעתה כן גם אז תפסו נושאים אלו מקום חשוב בחייהם ובדמיונם של בני שני המינים. הוא גם מעיד על כך כי התלמוד מתייחס לעתים בליברליות יתירה ליחסים שבין גברים ונשים, תובע מהגבר "לשמח את אשתו בשעת תשמיש", ומבטיח לו כי אם תקדים אותו באורגזמה - "תלד בן זכר", והאם יש פרס גדול מזה לגבר בן אותם ימים?
אבל עם זאת הוא מסוגל גם לנטות לצד הגבר בצורה קיצונית. כך, לאישה המתלוננת באוזני הרב כי בעלה בא עליה שלא כדרכה ("הפך שולחנו"), משיב הרב, ש"כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו - עושה". יחד עם זה מונה הספר את כל דרכי הביאה ואברי המין בשמותיהם ובכינוייהם העבריים והארמיים, ומספר על אדם שהלך לקצה תבל כיוון ששם "עבדה" זונה שאין דומה לה ביופיה, ומתאר עד כמה היתה רחב "מייד רואה קרי" (פליטת זרע) ו"מגלה" כי דוד המלך הוכיח גם בזקנותו שהוא גבר בגברים, שכן בא על אבישג השונמית י"ג פעמים בלילה אחד. ועוד הרבה מדרשים ואגדות סיפורים יש בספר המוכיחים כי אין חדש תחת השמש והירח.