הספרות היא אחותה של אותה תשובה נרגשת: "דבר כי שומע עבדך". הספרות היא ההקשבה הדרוכה. למי? לאי זה נמצא בטוח וקיים, שאינו רופס, שמוחש בלב ונפש. כל מאמצה של הספרות - לתת את המחוש הזה, שיש לו כינויים רבים. לחירות משמעות אחת: חופש הדיאלוג. אחד מבני השיחה אפשר שהוא טועה, אך צריך להוכיח טעותו, לשכנעו, אך לא להשתיקו... חירות היא חופש הדו שיח, הבירור, חופש הגישה, אך משמעה אינו בשום פנים גם חופש מאידיאה. אין נונקונפורמיזם אלא אם מניחים מראש שיש איזו תכלית לחיי אדם, שיש איזה מחוז חפץ לתולדות אדם עלי אדמות. ומי הוא אפוא נונקונפורמיסט? זה הקם - ולו בסכנת נפשות - נגד מעכבי המהלך הנכאב לעבר מחוז חפץ זה. ואולם אם... אין הולכים לשום מקום ופורקים כל עול ציבור - היכן כאן נונקונפורמיזם?