"
קפה נואר" נולד מאחורי הקלעים של הנפש. שם, בשקט עמוק, רוחש קול עד שהוא נוגע בגרעין חי, ונושם אל העולם. ראשיתם של השירים בהתבוננות כמעט מדיטטבית בדופק קול חשוך, עדיין חסר מילים. בהדרגה, מתעוררים קולות אחרים: הפעימה הרב-קולית הופכת לתמונה, שפה, עולם.
ספריה של
הדסה טל:
קולות (ספרית פועלים 1999),
שיר ערש לתינוק שכמעט (כרמל 2005, בליווי רישומיו של מנשה קדישמן),
קפה נואר (הקיבוץ המאוחד 2006, בסיוע קרן רבינוביץ),
לוּ באתי ציפור (הקיבוץ המאוחד 2010),
פתקים לפינה באוש(הקיבוץ המאוחד, 2014)