פני הארץ הוא קובץ השירים האחד-עשר של אשר רייך, שניכרת בו המשכיות תימאטית של אותם יסודות חווייתיים ופיגורטיביים כבספריו הקודמים. במרכז הספר בולטים שני נושאים עיקריים: האקטואליה והאהבה, והם מפעימים בקולם הפיוטי המיוחד, קולו של משורר אנין, המצטיין בלישת הניב העברי. בנימה לירית המתובלת בהומור, בא המשורר חשבון עם ילדותו החרדית. בקובץ מופיע מחזור שירים סביבתיים רבי פנים ומעוררי סקרנות, המטפל באופן נוקב באורח קיומנו כאן ועכשיו. פרק נרחב בספר עוסק בשירי אהבה, חושנית, יצרית, שממריאה בליריות אקספרסיבית אל חוויות הקיום. ספרי אשר רייך: בשנה השביעית לנדודי, הוצאת עקד, 1963 זריחת הלילה, הוצאת עקד, 1965 תמונת מצב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975 מראה מקום, הוצאת מסדה, 1978 סדר נשים, הוצאת עכשיו, 1980 חפיסה חדשה, הוצאת עם עובד, 1983 עבודות על נייר, הוצאת זמורה-ביתן, 1988 זכרונות של חולה שיכחה (רומן), הוצאת מעריב, 1993 עובדות בדיוניות, הקיבוץ המאוחד/ריתמוס, 1993 מוסיקת חורף, הוצאת הליקון, 1996