שירי "עלי כותרת" הם התמצית שבתמצית ממכלול שיריו הישנים והחדשים של יהושע רבינוב, איש העליה השלישית, זקן משוררי ישראל. חוויות היסוד של שירת רבינוב היא, כעדותו, בפגישה עם הטבע והנוף, בהתפעמות מן המגע הפיזי והרוחני עם אדמת עמק יזרעאל. שורשיו הראשונים נעוצים עוד בנוף ילדותו הרוסי, אך מראשיתה נאחזה שירתו בארץ ובעמק. נוף זה, שבו נצטמצמה לכאורה, נעשה לו לא נושא לתיאור בלבד, אלא מדיום כמעט בלעדי לביטוי חוויות נפש והגות, שמרחבן כמרחבה של נפש האדם ועומקן כעומק נשמתו. נקודת המוצא של רבינוב נעוצה על פי רוב בקונקרטי, ב"ארץ ישראל של מטה", על רגביה, ריחותיה ורוחותיה, אך בנהייתה לעבר המיסטי והמסתורי של "ארץ ישראל של מעלה", בדבקותה בטבע ובחתירתה המתמדת לעבר הסמל והמיתוס, שירת רבינוב היא שירה רומנטית; עם זאת, בצורתה וברוחה היא מודרנית, ונתמזגו בה נטיות אקספרסיוניסטיות, סימבוליסטיות ואימז'יסטיות. במשך למעלה מחמישים שנות יצירה, בהן פרסם יהושע רבינוב שמונה ספרי שירה למן "בשדמות יזרעאל" (1941) ועד "בין רגבים ומזלות" (1985), הלכה שירתו והצטללה, ובספר זה הגיעה לתמצית גיבושה וצלילותה ועדיין - תעלומת הבא רובצת כאתון בלעם על דרך.