במרכזו של הספר שלפנינו - אחת מבעיות המוקד של הציונות והמדינה: קליטה. הספר שהוא עצמו כתוב בידי סופר עולה, הנמצא כבר שנים אחדות בארץ, הוא בבחינת תשובה לשאלתו של עולה אחר, חדש, שהוא פוגש בוינה: "מה מצפה לי בארץ?". אין זה "סיפור של הצלחה", המתנהל על מי מנוחות. זהו סיפור כאוב הנמצא לפרקים על גבול הזעקה. הוא משקף את עומק הבעייתיות של מה שקרוי בפינו תהליך הקליטה. מי שמבין ויודע שמרכיביו של התהליך אינם רק חומריים, טכניים, הבאים לידי ביטוי בשאלונים של מוסדות, ימצא ענין בנסיון להציג את הבעיה מצידה האנושי, החווייתי, שאפשר לרדת לעומק רק דרך הפריזמה של היצירה האמנותית. זהו סיפורו האותנטי של עולה, הכובש ביסורים ומכאובים, צעד אחרי צעד, את המולדת לאחר שעקר את עצמו מקרקע צמיחתו בגולה. בוריס וקסלר הנהו סופר שרבים מספריו יצאו בברית המועצות וניתרגמו לשפות אחדות שם. הוא נמצא בארץ משנת 1973. שניים מספריו "טעם של לענה" ו"עת לעקור" תורגמו לעברית ויצאו לאור בהוצאות הקיבוץ המאוחד בשנים האחרונות.