ראשיתו של הספר באישה הקופצת אל מותה, ומותירה אחריה גבר וילדה קטנה. השירים מתעדים את המפגש של בת הזוג החדשה עם ההורות הקשה והזוגיות בצל הטרגדיה. לתוך הדחיסות הרגשית הזו מתערבלת גם מחלת השכחה המאכלת את זוגיותם של הסבא והסבתא, עמודי התווך של המשפחה, ולידתו של תינוק חדש אל תוך מציאות פוליטית אלימה. המחזור המסיים את הספר מלווה את הזוגיות הבשלה הנאבקת לשמר עצמה אל מול כוחו המפתה של הגבר הזר וכוחם המכלה של החיים. זהו ספר על מוות, על חרדה ועל זקנה, ובאותה נשימה זהו ספר על חסד, על אהבה ועל אומץ: היהלומים הגדולים שמוצאת השירה במכרי-הפחם של היחסים.