בספר זה, יותר מבספריו האחרים, ישנה קירבה לביוגרפיה האישית של ישראל אלירז: הילדות, מות ההורים בזה אחר זה. המוות הוא מן הנושאים המרכזיים בספר. זה נושא חדש ביצירתו השירית של אלירז- המוות נתפס כאירוע מכונן בתוך החיים ובתוך הלשון. האופן שבו נוגע הילד-המשורר בילדותו המוקדמת והאופן שבו נוגע המשורר המבוגר במוות המאוחר-קרוב, אופייני לכתיבתו האלירזית המיוחדת.