"לחם הפנים" מרמז על הקשר התת קרקעי בין חוויותיה של המשוררת ועולמה הרגשי, לבין מקורות השאיבה ומרחב הדימויים שלה. השירים עוסקים בחוויית "הדור השני", בדמויות ספרותיות "אמיתיות" או בדויות, בילדות ונשים מזמנים ומקומות אחרים, באנשים צעירים שמותם המוקדם הותיר פצע שאין לו מזור. אחד מהם הוא דרור מל, שלו גם מוקדש הספר.