הים של יעקב-שי שביט הוא ימה של תל אביב-יפו כישות, כהוויה, בשלל חליפותיו, אבל הוא גם כעין אספקלריה של מצבי נפש, הלכי רוח ותובנות למיניהן. לכל אלה הים הוא בשבילו מאגר מטפורי שאינו כלה לעולם, ורק מקצת ממנו מיתרגם לפסוקי שיר. השירים בקובץ "כל נחלי נמשכים מן הים והים עודנו מלא" מעוגנים, ברב או במעט, במקורות התרבות והלשון העברית, היהודית וההומניסטית לרובדיהם ולדורותיהם, מהם שירי עבר ושירי עתיד, שירי חשבון נפש פרטי וקיבוצי – והרבה שירי אהבה.