יואב גינאי הוא יליד ירושלים. רוב שנותיו הוא מתגורר בתל אביב. גינאי הוא איש טלוויזיה ('לגעת ברוח') ורדיו (FM88, 'מה יהיה' ברשת ב'). בין שיריו המפורסמים: 'אין מוצא', 'דיווה', 'לילה טוב אירופה', 'אהבה מעבר לפינה', 'נדליק ביחד נר', 'חשבתי שיהיה רומנטי'.
גוף ראשון יחיד
תצלום ישן של משפחה,/ שדה מעץ בהיר,/ מחברת של שורה אחת,/ עם תרגילי תחביר./ ניחוח חם של ארוחה,/ קרטון חלב עמיד,/ הווה עבר מחר תמיד וגוף ראשון יחיד./ זר פרחים שכבר נבל/ וחוט בלי מנורה. /מעטפה חומה ריקה/ ודמות בתוך מראה. /תקליט שחור בלי עטיפה/ של זמרים מתים. / עוגת גבינה חצי קפואה/ גן עדן של שוטים./ עוצם את העיניים ומתפלל לגשם/ שישטוף את האבק מלילותי,/ עוצם את העיניים ומתפלל לקשר/ לזה שיעטוף אותי לזה שיחבק אותי/ בגוף ראשון,/ בגוף שני,/ כמו שאני.//
"אפילו כאשר שירי פופ מנוקדים, הדבר אינו פוגע בקצב שלהם. כך למשל אפשר להיווכח בספר השירים החדש של איש הטלוויזיה והרדיו יואב גינאי, "חשבתי שיהיה רומנטי". יש בו מבחר משירי פופ שכתב בשני העשורים האחרונים ולצדם שירים אחרים, כמה מהם אישיים, שעוד לא הולחנו ואולי גם לא נועדו למנגינה. כדאי לקרוא בהם לאט ובשקט, גם בלי לקשור מיד את הצלילים שהודבקו אליהם תחילה. שיר הפופ הראשון שלו, "אין מוצא", נכתב לזמר אדם. באותם ימים, בשלהי שנות ה-80, פופ עדיין נחשב למשהו זר ואחר במוסיקה העברית. אבל מלות הפתיחה "משוטט ברחוב במתח/ תר אחר חלון/ נערות עומדות בפתח/ בעיני ניאון/ עיר קורצת, עיר גוססת, מפירה עצה" לא הבהילו את הנערות והנערים וכך גם צמד המלים הפסימי שחזר בפזמון ובשם השיר. אדם נהפך לכוכב, ובעקבות זאת החל גינאי בקריירה עשירה שאחד משיאיה היה "דיווה" של דנה אינטרנשיונל שזכה באירוויזיון ב-1998. את השירים האלה ובהם "לילה טוב אירופה", גם הוא של דנה אינטרנשיונל, שדורג במקום השני בקדם האירוויזיון ב-1995, ו"ואחרי הכל" מתקליטה "יותר ויותר" מ-2001, אפשר למצוא שם". איתמר זהר, עכבר העיר, 12.11.09 |
גברנשים בפיצוצייה עמוס עוז כותב בספרו "סיפור על אהבה וחושך כי "כל המוליד מלה חדשה הרי הוא כנוגע בנצח". בספר השירים החדש והמפתיע של יואב גינאי "חשבתי שיהיה רומנטי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד יש מילה חדשה, העונה על צורך הקיים בעברית למה שקרוי "המין השלישי". בשיר "בפיצוצייה של אורלי" כותב גינאי: "זוהי תחנה של לילה/ של גברנשים שמבקשים קצת לרחף/ בעננים של תל אביב/ ולהרגיע לעצמם את הכאב". אפשר לראות במילה הזו גם שם קיבוצי לנשים וגברים בכלל, בכל מקרה, איזה יופי של מילה. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, nrg, 1.10.2009 |
קישורים
פזמון חוזר על האחראי לכמה מהשירים הבולטים בזמר העברי |