"חומר בשטח הפקר", ספר שיריה השלישי של מרים נייגר-פליישמן, אשר זכה בפרס "נוצת הזהב" של אקו"ם ליצירות ספרות בעילום שם לשנת תשס"ב, מצטיין במורכבות לשונית מרשימה, במקוריות, בצירופים המפתיעים בהקשרם המרתק, בבשלות רגשית, לשונית ותרבותית, והוא חף מזיוף וקלישאה (מנימוקי חבר השופטים שהעניקו למשוררת את הפרס). המרחב הפואטי בו נעים השירים, מהווה תיבת תהודה למחשבת הגוף ולציור הרוח. את השירים ניתן להגדיר כמסע חושי ופילוסופי, שנע בתוך שדה כוח אוקסימורוני בין קולות פוצעים ושורטים, לצבעים מגלידים ומרככים. הקורא פוגש בצמתים פנימיים שופעי חִיּוּת, הממזגים מחוזות של זיכרון אישי טעון והתנסות על-זמנית. אופן ההתבוננות נע מן המבט המודע לעצמו אל אזור הדמדומים של התודעה, תוך שהוא נוגע במהות הנשית וער להזדהות כלל אנושית.